בשונה ממטבחים שבוחרים במכוון בשלל טעמים מגוונים, טבחים וסועדים פיליפיניים עדיין מעדיפים באופן חד-משמעי טעמים חמוצים ומלוחים.
את הטעם החמוץ מפיקים הפיליפינים לא רק מחומץ, אלא גם מפירות כמו:תמרהינד, מנגו וגויאבה בעודם פירות בוסר וכן מקלמנסי – פרי הדר שטעמו חמוץ גם כשהוא בשל.
את הטעם החמוץ מפיקים הפיליפינים לא רק מחומץ, אלא גם מפירות כמו: תמרהינד, מנגו וגויאבה בעודם פירות בוסר וכן מקלמנסי
המקורות שמהם מפיקים את הטעם המלוח במאכלים הם: מלח, מווסודיום גלוטומט, "קימצ´י" (המיובא מהמטבח הקוריאני), רוטב סויה (שהובא לפיליפינים על-ידי הסינים) ובעיקר "פאטיס" (רוטב דגים) ו"בגהונג" (ממרחים המבוססים על שרימפס, אנשוביועוד).
למרות שהשימוש ב"פאטיס" נפוץ במנות רבות בפיליפינים, במתכונים הוא צוין עד כה כהמלצה וכתחליף הוצע מלח, כי הריח של רוטב הדגים הפיליפיני צורב והטעם החזק שלו נרכש - המערביים צריכים להתרגל לטעם שהוא יוצר. כיום כבר ניתן להשיג את רוטב הדגים הכשר Queen of Tuna, שטעמו וריחו מעודן יותר מרוטבי דגים אחרים.
מצרכים אחרים המשמשים לתיבול מנות בשריות הם: זרעי "אנאטו", המוכרים בפיליפינים תחת השמות "אצואט" או "אצ´יאוטה", פרחי בננה, פטריות סיניות מיובשות, כרוב סיני, ירק סיני הנקרא "בק-צ´וי", ביצים סיניות, ורטבים סיניים, שעועית שחורה מלוחה, שעועית מוחמצת, חלב קוקוס וקרם קוקוס. התוספת הנפוצה ביותר היא אטריות שעועית - אטריות דקות שהופכות בבישול לשקופות. לירקות האקזוטיים שאין בנמצא בארץ ניתן לרוב למצוא תחליפים. מה שחשוב לבישול פיליפיני הם התבלינים הייחודיים והרטבים, והם בהחלט ניתנים להשגה.