המאכלים היפנים הם אמנם תוצר של התרבות ושל העונתיות, ועם זאת ישנם הבדלים בתפריטים ובסגנונות הבישול בין אזורים שונים ביפן, בין האזורים המושלגים לאלה החוליים, מעל להרים המתנשאים לגבהים ולאורך האוקיינוסים המחלקים את הארץ. בכל אזור ניתן להפיק מצרכי מזון שונים, וכך סיגל לו כל אזור את המאכלים האופיניים לו.
מעצם היותה מדינת איים, ניתן להשיג ביפן דגים ופירות בכל מקום.
אך קיימת גם אחידות מסוימת של מאכלים המשותפים לכל יפן.
מעצם היותה מדינת איים, ניתן בכל מקום להשיג דגים ושאר מאכלי ים. האקלים האידיאלי לגידולי אורז ממקם על כל שולחן ביפן את האורז כבסיס למאכלי הים ולרכיבים הצמחוניים המצטרפים לארוחה. מה שמעניק את הטעם לארוחות בכל רחבי יפן הם רוטבי הסויה והמיסו.
הסגנון הבסיסי של הארוחות המוגשות שלוש פעמים ביום כולל: אורז, קערת מרק עם תוספות למיניהן ואת הארוחה חותמים בלגימת תה ירוק. בכל מנה מנסים היפנים לשמר את הטעם הטבעי של כל הרכיבים ומשתדלים שהמזון יהיה בריא והרמוני. לא רק האוכל, אלא גם כל הגורמים מסביבו: המצרכים יוצרים יחד בהרמוניה את המנה. המנות בהרמוניה זו עם זו והאוכל בהרמוניה עם הטבע והסביבה כולל האדם שאוכל אותו.
המצרכים יוצרים יחד בהרמוניה את המנה, המנות בהרמוניה זו עם זו והאוכל בהרמוניה עם הטבע, הסביבה והאדם.
רבים מתייחסים למטבח היפני כאחד המטבחים הבריאים ביותר. עם אורז ושפע מאכלים ימיים במרכזה, התפריט היפני המסורתי דל כולסטרול, דל שומן, דל קלוריות ושופע סיבים תזונתיים. לא פלא שהפך לפופולרי כל-כך.
